לא מזמן נכחתי בערב בוגרים באוניברסיטה הפתוחה, שכותרתו "האינטרנט – עבר, הווה ועתיד: תמורות והשפעתן על האדם ברשת", ערב במהלכו ניתנו ארבע הרצאות קצרות בנושא (בנות עשרים דקות, אצל אלה שעמדו בכך). 1הרצאתו של ד"ר אבנר כספי על המחקר הפסיכולוגי של החברות בפייסבוק היתה מרתקת, ותודתי נתונה לו על שהפנה אותי לכמה מן המאמרים הסמינליים עליהם הסתמך. אנסה להעביר את עיקרי הדברים כאן בקצרה, תוך שאני מוסיף הן פרטים מהספרות המחקרית והן את דעתי הלא-כל-כך מלומדת.
מאז שצצו הרשתות החברתיות (טוויטר, פייסבוק), עטו עליהם סוציולוגים ופסיכולוגים כמוצאי שלל רב. תסביך הנחיתות של המדעים ה"רכים" מול המדעים ה"קשים" יותר מלווה אותם מאז לידתם במאה התשע-עשרה, ולא אדון בו כאן. אבל הוא בהחלט עשוי להסביר את ההיקסמות מחֶקֶר הרשתות החברתיות: סוף-סוף אפשר לערוך מחקרים כמותיים על אוכלוסיות גדולות, ועוד בקלות יחסית – כמעט בלחיצת כפתור. מנגד, אפשר אולי לומר שהדבר משול לחיפוש המטבע מתחת לפנס הרחוב.
בכל מקרה, מסתבר שאחד הדברים שמעסיקים פסיכולוגים בימינו הוא חקר ההבדלים בין מושג החברוּת המקוונת (שאותה אכנה לשם הפשטות 'חברות אונליין') לבין מושג החברות הקלסית, 'חברות אופליין'. כמו מחקרים רבים בפסיכולוגיה, ציין כספי, גם המחקרים שממצאיהם יוצגו להלן נערכו על סטודנטים בקולג'ים באמריקה הצפונית (בה כ-80% מהאנשים מחוברים לרשת). גם כאן, המִתאמים שנמצאו הם לא מדהימים (מִתאם של 0.3 הוא מקור לשמחה גדולה אצל פסיכולוגים). וכמו בצה"ל, גם את גישותיהם של החוקרים אפשר לחלק לשלוש: קיים מיעוט שסבור שאין הבדל בין חברות אונליין לחברות אופליין, יש שסבורים שלחברויות אונליין יש מאפיינים שליליים בהשוואה לחברויות אופליין, ויש שמציינים דווקא את היתרונות שבחברויות אונליין.
שלום. הנה אנחנו בפוסט השישי בסך הכל ואני כבר חורג מ
